ההיפריקום (Hypericum perforatum), הידוע גם בשם פרע מחורר או St. John's Wort, הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר ליכולת של צמחי המרפא לתמוך בנפש האדם. זהו צמח שצמיחתו בשיא הקיץ, תחת שמש מלאה, משתקפת ביכולתו המופלאה להכניס אור למקומות החשוכים של הנפש. בקליניקה המודרנית, ההיפריקום נחשב לאחד הכלים האמינים והנחקרים ביותר לטיפול במצבים רגשיים מגוונים. מנגנון […]
בעולם הדיגיטלי והחשוף של היום, המפגש עם ביקורת נוקשה או גסות רוח הוא כמעט בלתי נמנע. עבור אנשי טיפול, בעלי עסקים וכל מי שבוחר לצאת לאור עם העשייה שלו, רגעים אלו אינם רק אתגר חברתי, אלא אירוע פיזיולוגי ורגשי מטלטל. המאמר הנוכחי יבחן את הדינמיקה של גסות רוח דרך משקפי מערכת העצבים ויציע כלים מעשיים […]
בתוך המורכבות של מערכות יחסים אנושיות, אנחנו נוטים לדבר רבות על רגשות, אהבה ותשוקה. אך מתחת לפני השטח של החוויה הרגשית, פועלת מערכת ביולוגית הישרדותית רבת עוצמה: מערכת העצבים. הבנת האופן שבו המערכת הזו מגיבה לדינמיקה זוגית היא מפתח קריטי להבנת הבריאות הנפשית והגופנית שלנו בתוך קשר. כשהלא-נודע הופך לאיום עבור מערכת העצבים האנושית, חוסר […]
רבים מאיתנו גדלו על המיתוס שאהבה אמיתית צריכה להגיע עם זיקוקים, פרפרים בבטן, רכבות הרים רגשיות ותחושה של סחרחורת תמידית. סרטים, שירים וסיפורים לימדו אותנו שאם אין דרמה – אין תשוקה, ואם הלב לא דופק בטירוף, אולי זו לא "האחת" או "האחד". אך מבעד לעדשה של הפסיכותרפיה וחקר מערכת העצבים, התמונה נראית אחרת לחלוטין. לא […]
בכל שנה, בתחילת הסתיו, מגיעה ההזדמנות שלנו להתכנס פנימה. ימי התשובה קוראים לנו לחשבון נפש, להאטה, ולמתן ביטוי לעצב – רגש מבורך שמבקש להשתחרר ולשחרר אותנו מכאב היושב על הלב או על הבטן. זהו כאב שמונע מאיתנו לחיות חיים מלאים, שלמים, מחוברים וחופשיים. הסיפור שלי עם העצב הוא עמוק. רק בגיל מאוחר יחסית הבנתי עד […]
בתקופה האחרונה אני חווה משהו חדש בתור גבר. במשך שנים, ובעיקר מאז שנכנסתי לעולמות הטיפול, למדתי על המערכת ההורמונלית של נשים ועל הצרכים שלהן. משהו במסע הזה ריתק אותי. מבנה המערכת הנשית – ההורמונלית, המחזורית, הרגשית – סקרן אותי יותר מכל מערכת אחרת שלמדתי במהלך לימודי רפואת הצמחים. אולי רק מערכת העצבים מתקרבת לזה, והיא […]
אתמול הסתכלתי עליה ואמרתי:
"אני מרגיש שאם אני ארפה ואביא פגיעות, יהיה לך כוח עליי.
אז אני מפחד להיפגע.
או שאני בורח – הולך פיזית, מתנתק רגשית, נעלם למחשבות…
או שאני תוקף – מפעיל שליטה בדרך כלשהי, מאשים…
אבל להרפות? אין מצב."
כאשר אדם חווה בגידה כואבת, משהו עמוק מתערער בתוכו. האמון נסדק, הלב מתכווץ, והנפש נותרת דרוכה. לעיתים נוצר דפוס של חשדנות, התנתקות רגשית ומתח תמידי במערכות יחסים חדשות. אך דווקא מתוך השבר הזה יכול להיפתח מסע של ריפוי עמוק – מסע שבו מתאפשר לשחרר את העבר, לבנות מחדש את האמון, ולהתחבר שוב לעצמי ולעולם הרגשי.
מאז שחזרתי ממסע החזון האחרון במדבר, הרגשתי שאני אדם אחר מזה שיצאתי אליו. לארוז ציוד, לעזוב הכול לשבוע שלם, ולעלות להר לארבע יממות בהן אני משחרר כל צורך — זו חוויה שאין לה תחליף. על ההר אני מוותר על הצרכים הבסיסיים ביותר: אוכל, שתייה, אש מחממת או מכסה. אני עולה רק עם מה שמקיים אותי – בגדים חמים, שקיות חימום, שק שינה ויריעת פלסטיק למקרה של גשם. מעל לכל – אני עולה עם התפילה שלי.
האם זה בסדר לאפשר לעצמי לעצור לגמרי את החיים? לעצור את התנועה, את העשייה, לשחרר את הזריזות ולהתחבר למידת ההתבוננות? לעצור הכול ולנסוע לשבוע שלם בלב מדבר, שבמהלכו אני עולה להר לארבע יממות ללא אוכל, שתייה או מכסה, אך עם הזנה פראנית עמוקה וחיונית. שם אני נותן ללב החיים לצחצח לי את הנשמה. לאחר מכן מגיעים חודשיים של אינטגרציה — זמן שבו הראש נוחת לאט חזרה אל הגוף, ובהדרגה הכול מקבל צורה אחרת. זה מרגיש לי זמן טוב לשתף קצת יותר על התהליך בו אני נמצא.
